לאמא שלי ולי יש את אותן ידיים בדיוק,
נשיות, אבל גסות, עם עור יבש מאוד וציפורניים שצומחות ארוכות וחזקות. גם לסבתא גרציה היו כאלה, וגם הבת שלי קיבלה אותן.
עם הידיים שלנו אפשר לעשות הרבה דברים:
לחתוך ירקות ישר מעל לסיר, לקלוע צמה מהירה,
ללטף, לגרד, לצבוט ממש חזק,
וגם לעשות הצגות.
אפשר להפיח בהן דמויות ולנדוד איתן למקומות.
על שולחן קטן עם עשר אצבעות, וכמה חפצים קטנים, מיטל רז בוראת בוירטואוזיות עולם עשיר ומפורט.
היא מנפישה רגעים חייה, מההווה והעבר, שיחות עם הוריה ועם ביתה. ומצליחה לגרום לנו לדמוע ולצחוק מרגעים יומיומים, וגם מהפחד הקיומי הגדול מכולם.
גילאים: מבוגרים בלבד
שפה: עברית
קרדיטים נוספים:
יצירה וביצוע: מיטל רז
בימוי ודרמטורגיה: יעל ביאגון – ציטרון
תאורה: אליעזר שדיאל
תודות:
חממת נווה שכטר, יאיר מיוחס, רותי עפרוני , דיקלה יובל, עליזה ויעקב רז, אריאל ומימי.