העץ החם, שמגיב לנו בכל נגיעה, שמסתיר את סודו, שבודק אותנו, עד שנענה לו.
וזה קורה כי הבנו את שפתו.. כי לא הלכנו נגדו, כי הלכנו בכיוון הסיבים, והיינו עדינים ונחושים איתו בעת ובעונה אחת.
גילוף בעץ זה עניין של מגע, של חושים. כל החושים עובדים, ואנחנו – אחד עם העץ.
זו נגיעה עמוקה בעץ, שיודעת את טיבו, לוקחת את אופיו בחשבון ומבליטה את איכויותיו.. משום כך אנחנו כל כך אוהבים את העבודה המסורתית של גילוף בעץ, ופחות מדברים אלינו הכלים החשמליים הגדולים..
ויש עניין עם הראיה.. באמצעות הגילוף בעץ אנחנו לא רק משכללים יכולת ידנית של שליטה במפסלות ובעץ, אנחנו גם משכללים יכולת של הסתכלות.
העיניים משתנות, רואות יותר, והמראות מתחדדים. פתאום פני האנשים הופכים להיות כל כך מרתקים.. ואנחנו לפעמים לוטשים עיניים, לעיתים זה חוסר נימוס..
ואנחנו מגלים כי האנטומיה של הפנים אינה רק עניין של מבנה – ואף זה אופי, וסנטר וזווית הפה וכיוון זויות העיניים – מהם נוצרת הבעה, ואיך אפשר להוציא דרך הגילוף בעץ דמויות מעניינות מסקרנות, והעץ מוסיף להן את הדבר הנוסף שאין לו מילה מתאימה.. יש רק מגע, וריח ותחושה..
