גילוף בעץ זה עניין של חושים

גילוף מריונטה עץ – מחשבות  לפני תחילת שנת ההוראה השמינית שלי.
גילוף בעץ הפך לצורך בחיי .. יום שבו אני לא מגלפת – הוא יום שבו אני פחות נחמדה..  

חיים בגילופין בבית 9

בתיאטרון בית 9 בעיר התחתית בחיפה הקמנו מרכז לגילוף בעץ בשם ה״גלפייה״ בו אנחנו משתפים באהבה הגדולה הזו.
העץ החם, שמגיב לנו בכל נגיעה, שמסתיר את סודו, שבודק אותנו, עד שנענה לנו – וזה קורה כי הבנו את שפתו.. כי לא הלכנו נגדו, כי הלכנו בכיוון הסיבים, והיינו עדינים ונחושים איתו בעת ובעונה אחת.

גילוף בעץ זה עניין של מגע, של חושים. כל החושים עובדים, ואנחנו – אחד עם העץ. הגילוף הוא סוג של ליטוף, זו לא חפירה, ולא נגיסה, ולא כרסום. זו נגיעה עמוקה בעץ, שיודעת את טיבו, לוקחת את אופיו בחשבון ומבליטה את איכויותיו.. משום כך אני כל כך אוהבת את העבודה המסורתית של גילוף בעץ, ופחות מדברים אלי כלי הכרסום החשמליים.

ויש עניין עם הראיה.. באמצעות הגילוף בעץ אנחנו לא רק משכללים יכולת ידנית של שליטה במפסלות ובעץ, אנחנו גם משכללים יכולת של הסתכלות. העיניים משתנות, רואות יותר, והמראות מתחדדים. פתאום פני האנשים הופכים להיות כל כך מרתקים.. ואנחנו לפעמים לוטשים עיניים…לעיתים זה חוסר נימוס..

ואנחנו מגלים כי האנטומיה של הפנים אינה רק עניין של מבנה – ואף זה אופי, וסנטר וזווית הפה וכיוון זויות העיניים – מהם נוצרת הבעה, ואיך אפשר להוציא דרך הגילוף בעץ דמויות מעניינות מסקרנות, והעץ מוסיף להן את הדבר הנוסף שאין לו מילה מתאימה.. יש רק מגע, וריח ותחושה..

התלמידים שלנו מגיעים אלינו לקורס גילוף בעץ, לרב, ללא ידע קודם,  אנחנו עושים את הדרך ממש מההתחלה. ומגלים יחד את העונג הזה.. מפסלת מושחזת, העץ בכיוון הסיבים, הידיים שלנו מכוונות את המפסלת בכיוון של כניסה ויציאה מעוגלת, ואט אט והדמות שלנו מתעוררת לחיים. אני תמיד אומרת לתלמידים – חפשו את הקו של הדמות ואל תפחדו להגזים.. תוציאו את הדמות החוצה, תפתחו בה פתחי נשימה – ותראו איך היא מתעוררת..

אולי השנה אשתף גם באתר שלנו בידע הזה – ואכתוב קצת מדי פעם..

שתהיה לנו שנה נהדרת..

ובגילופין..!
יעל ארליך מורג